קטע מתוך הספר – האנטומיה של הנשמה בגוף

פרק 1 – הנשימה כמערך אנרגטי ורגשי

הנשימה הינה עמוד התווך שעליו נבנית המתודה הקרויה בפיכם יוגה. הנשימה בעיקרה מתקיימת דרך איברי מערכת הנשימה, אולם בחלקה מתקיימת היא אף דרך העור ודרך כתר הראש.

הנשימה בהיבטי החומר ובהיבטי הרוח

מה נושמים?

נושמים אתם, בני האדם, לא רק אוויר וחמצן בעבור התפקוד הפיזיולוגי, אלא נושמים אתם פראנה ונושמים אתם מודעות. הפראנה הינה תוכן אנרגטי המהווה יסוד לכל הקיים, כור אנרגיה המכיל ידיעה אלוהית, שאיננו נדרש לחומרים חיצוניים על מנת לפעול ולעבוד ומתקיים עד אין-קץ. לפיכך, משנושמים אתם אוויר לריאותיכם, נושמים אתם תמצית אלוהות המתקיימת בכל אטום ואטום המרכיבים את האוויר שנועד לנשימה ומאפשר חיים.
נולדתם, בני האדם, כניצוצות נשמה מתוך האלוהות על מנת שתחוו חיים ובכך תרכשו תוכן רגשי האומר התפתחות. זוהי המודעות, שאיננה כללית ואמורפית אלא מדויקת היא ואינדיווידואלית בעבור כל אדם ואדם. לפיכך נאמר אנו כי נושמים אתם מודעות, ובכך הינכם גוף חי, פעיל, חושב ומרגיש.

מחזוריות

המחזוריות המתקיימת בנשימה מייצגת אף היא את מהותה ואת משמעותה של האלוהות. משהנשימה מחזורית והדם מחזורי, מתקיימת הזנה ופליטה בתהליך מעגלי, ועם זאת, מעצם היות כל נשימה שונה מקודמותיה ומאלו שיבואו בעקבותיה, מקיימת זו המחזוריות אף השתנות מתמדת. זה התהליך איננו פוסק ולו לרגע אחד לאורך פעימת החיים מלידה ועד מוות. אומר הדבר כי במחזוריות השאיפה והנשיפה הגוף-חומר יוצר לא רק את היכולת להתקיים, אלא אף את היכולת ליצור מסע חיים מחזורי האומר שינוי, מכיוון ששינוי הוא זה הדוחף להתפתחות המודעות והתודעה. לפיכך נאמר אנו כי נושמים אתם, בני האדם, שינוי.

נשימה לא-רצונית ונשימה רצונית

מכיוון שהנשימה ביסודה איננה רצונית, שוכחים אתם כי נושמים אתם מודעות וכי נושמים אתם את חייכם, ובעיקר שוכחים אתם כי החיים במהותם רצוניים, כלומר, כי נשמתכם בחרה בחיים, בחייכם שלכם. לכן כל נשימה מכילה לא רק תכנים פיזיים שבהם ניתן לגעת ושאותם ניתן להוכיח, אלא הנשימה מאפשרת לכם, משרוצים אתם, לחוות את החיים, להרגיש את החיים, לחשוב את החיים ולהבין את החיים.

נשימה אל רצפת האגן

נשימה מלאה ותקינה על כלל משמעויותיה מכוונת את עצמה אל רצפת האגן. אומר הדבר כי הנשימה המתקיימת בקרבכם אמורה בכל שאיפה לרדת אל רצפת האגן, ובכל נשיפה לעלות מרצפת האגן. זו הנשימה הוענקה לכם, בני האדם, מעצם בריאתכם, ובעקבות שינויי תרבות ותודעה כמו נשכחה היא. לכן על היוגה לטפחה ולהשיבה אל טבעיותה.
רצפת האגן נושאת תוכן הישרדותי המטביע את חותמו על מבנה האישיות. לפיכך, משהנשימה נוצרת וממלאת את הריאות ונדחפת אל רצפת האגן, חדלה היא להיות פעולה אוטומטית והופכת היא להיות פעולה מודעת ואף טיפולית. באמצעות הנשימה יכולים אתם להעלות אל מעל לפני השטח עקבות אנרגטיים של אירועים, פחדים, דאגות וחששות מן העבר. לכן נשימה מודעת הינה כוח טיפולי עוד בטרם פונה היוגה אל מערכת התנועה, אל היציבה ואל האיזון של הגוף ושל מערכי הרגש והנפש.
נשימה אל רצפת האגן מבקשת לעורר ידע קדום שבו מקודדים הבסיס לחיים והסיבה לחיים, שכן מדובר בתוכן הרגשי הנלמד והנרכש באמצעות הנשמה על-פני פעימותיה וגלגוליה. התוכן הרגשי המקודד ואגור בנשמה קרוי בפינו מודעות, זו אשר, משנוגעים אתם בה, נפרשת היא אט-אט אל היבטי התפתחות, כל אדם על-פי הבנתו ועל-פי דרכו. לפיכך, משמעות החיים בהיבטיה הרגשיים, הפסיכולוגיים והפילוסופיים כמו נולדת היא ברצפת האגן, מקום מושבו של הקונדליני, זה האמור להתעורר ולצאת לדרכו (יתואר בהרחבה בפרק 2). אולם, ואת זאת יש להבין, הסיבה לחיים איננה נגזרת מהיבטים פילוסופיים ואף לא קוגניטיביים והגיוניים. הסיבה לחיים הינה רגשית. תוכן רגשי לעולם בתנועה הוא ומניע הוא, ומתוך זו התנועה נפרשות בפניכם אפשרויות ומתקיימת בכם בחירה. לכן, נאמר אנו, הסיבה לחיים הינה בחירה.
ההתנסות בבחירה מובילה אל יצירתיות, אל הגשמה ואל מימוש, ומשלבת מחשבה ורגשות, מכיוון שבחירה איננה אך ורק הרגשה או אך ורק מחשבה. הבחירה הינה תוכן המשלב את כל שמתקיים במהות הפנימית-נשמתית עם כל שנוצר ומתקיים במציאות החומר. המהות הפנימית מתקיימת כתוכן מלא ועשיר, וכל שמתבקש הוא כי אתם, בני האדם, תגעו בזה התוכן, תאספוהו ותממשוהו לכדי תוצאות המתקיימות במציאות החומר.
לעיתים נשמה בוחרת שלא בחומר, כלומר, בחירתה איננה באה לכדי מימוש וחיכוך עם המציאות, ולכן אף איננה כרוכה במחיר כלשהו הנגזר מן הבחירה. משכך הדבר, התייחסותה של הנשמה אל בחירתה שונה היא ואחרת. על-פי ראייתנו, משבחירת הנשמה איננה מתממשת ומתגשמת בחומר, חסרת ערך היא בעבורכם. במציאות החומר הסיבה לחיים הינה הבחירה שבאמצעותה ניתן להתממש ולהתגשם, מכיוון שהבחירה הינה אפשרויות. ללא מודעות העוסקת בסיבה לחיים אתם, בני האדם, אינכם חיים ואינכם מבינים את מהותן של החיוּת, החיוניות ושמחת החיים.

נשימה היא היצירה של האדם את עצמו

לכן, משנושמים אתם אל רצפת האגן על מנת לחבור אל ידע קדום, אל הסיבה לחיים, היו אתם שואלים את עצמכם מהן האפשרויות העומדות בפניכם. האפשרויות מציבות את הבחירה כבסיס שעליו בונים אתם לא רק את תכלית חייכם אלא אף את תפישותיכם, שהן לעיתים מקובעות, קבועות וחסרות תנועה ומעוף.
משנושמים אתם אל רצפת האגן, ועוסקים בהיבטים פילוסופיים כסיבה לחיים, ומתייחסים אל הבחירה, יכולים אתם ליצור מטמורפוזה. כלומר, חייכם יכולים לקבל אין-סוף וריאציות בעבור מימושם והגשמתם, ולכן יכולים אתם ליצור ולברוא את עצמכם כרצונכם. לכן, על מנת לגעת ביצירה ובבריאה, היו אתם נושמים אל רצפת האגן ופוקחים את עיניכם הפנימיות. בדרך זו תוכלו להבין את עצמכם ואת מהותכם, ולהבחין אימתי חשים אתם משמעויות אלו, ואימתי מתווכחים אתם עם עצמכם ועם החיים.

נשימת תכני החיים

משמודעים אתם לנשימותיכם, מודעים אתם לקיומכם ולחייכם. כלומר, מודעים אתם לכל התכנים והמשמעויות שמהם מורכבים חייכם, ושבאמצעותם יוצרים אתם את מסגרת החיים המקיפה אתכם. שואפים אתם לריאותיכם חיים, שמחה, אושר, לבלוב, הצלחה, תבונה, הבנה, יצירתיות, רעיונות חדשים, שאיפות, רצונות, בחירות, החלטות ושפע. שואפים אתם לריאותיכם אף פחדים, חרדות, דאגות, כעסים, אכזבות, תסכול, מרמור, הרס עצמי, דיכאון ומחלות. שואפים אתם במלוא הווייתכם ובמלוא מהותכם את כל המתקיים בכם ואת כל המתקיים בקרב הסובבים אתכם.
הנשימה מאפשרת לכם לחוות לא רק את שמתקיים בקרבכם, אלא אף את שמתקיים מחוצה לכם. לכן, כפי שמריחים וטועמים אתם מזון המוגש לכם על מנת לבדוק אם ראוי הוא להזין את גופכם, כך אף בעבור הנשימה. היו אתם שמים לב מה נושמים אתם אל קרבכם, ואיזו תנועה מעגלית יוצרת בקרבכם הנשימה. בכך יכולים אתם להיות ערים לכל הקיים והמתקיים.
ותשאלו אתם, כיצד יכולים אנו לברור מה נושמים אנו ואיזו מעגליות יוצרת בקרבינו הנשימה? ואנוכי אשיב ̶ היו אתם אומרים לעצמכם פעם אחר פעם: "נושם אנוכי רק את המתאים לי והנכון לי ברגע זה." הנשימה תסנן את עצמה ולא תכניס אל גופכם אלמנטים ותכנים שאינכם זקוקים להם ושיוכלו לפגוע בכם. אינכם אמורים לשים רטייה על אפכם ופיכם אלא לבקש מגופכם, מנשימותיכם, כי תשאפו אל קרבכם רק את מה שמתאים ושנכון לכם. זוהי הדרך המתקיימת בעבורכם על מנת שתוכלו ליצור נשימה נאותה, שאיננה מתערבבת עם כל המתקיים סביבכם. בכך יוצרים אתם בחירה מודעת ואינדיווידואלית שבה שוכנת הווייתכם.
אומר הדבר כי יכולים אתם לשלוט לא רק בנשימה אלא אף בתכנים שמכניסים אתם לתוככם באמצעותה. לפיכך הנשימה היא במהותה אומנות, ובאמצעות היוגה לומדים אתם אומנות זו על מנת שתוכלו לנשום את הנכון והמתאים לכם, ולנשוף אלי חוץ את שסיים את תפקידו, ולכן איננו מיטיב עימכם.

הנשימה כאחדות פנימית

הנשימה מוליכה אל קרבכם תדרים אנרגטיים המתפרקים בגוף-חומר לאנרגיה הקרויה חיוּת. ומשבחיוּת עסקינן, באמצעות הנשימה כוח החיים זורם אל כל תא ותא בגוף-חומר ומחיה בכל רגע ורגע את משמעותה של הנשמה בגוף-חומר. באמצעות חיוּתם ניתן לבקש מכל התאים המצויים בגוף-חומר להיענות למהותה של היוגה, כלומר להיענות לאחדות בין החשיבה וההרגשה, להיענות לאחדות עם כל המתקיים בפנימיות, וזאת מכיוון שאחדות פנימית היא זו שיוצרת אחדות פיזיולוגית. כלומר, הנשימה, באמצעות החמצן, קושרת בין כל תאי הגוף-חומר.

נשימה ותהליכי שינוי

הגם ונדמה כי הנשימה חדגונית, כי הנשימות זהות זו לזו, כל מחזור נשימה ̶ שאיפה ונשיפה ̶ שונה מקודמיו ומאלו שיבואו בעקבותיו. כלומר, האלוהות המתקיימת בכל אטום שנושמים אתם הינה מהות של שינוי. אומר הדבר כי מהות השינוי טמונה בנשימה עצמה, ולכן אינכם יכולים לייצר נשימות זהות גם אם תשתדלו לעשות כן.
באמצעות הנשימה ותרגילי היוגה לומדים אתם להתייחס נכונה אל גופכם, שהינו יציר כפיה של נשמתכם והוא זה שמחזיק אותה. נשמתכם היא זו שלאחר הזיווג בין הביצית והזרע של הוריכם, ליוותה אתכם כעובר המתפתח מראשית ועד לידה, עת יצרה היא את גופכם על מנת לחוות ולהרגיש. אומר הדבר כי הנשמה מרגישה בנוחות עם החומר שעימו היא באה במגע. עם זאת, משנוצר המערך החשיבתי-שכלי המגדיר תפישות, נוצרים קונפליקטים, דילמות ומאבקים בין מהות הנשמה היודעת את דרכה, לבין התפישות השכליות המנהלות את החומר. לכן, בהיעדר מודעות ונכונות לשינוי, לעיתים מזומנות נושמים אתם את מהותם של קיבעונות, עקרונות, תפישות, חוקים ומסגרות.
הנשימה אל כל תא ותא בגוף-חומר מאפשרת ניקוי של אלו הקיבעונות והתפישות, ובעיקר ניקוי של תוצאותיהם כ"שחרור לחצים", על-פי שפתכם. לדוגמה הכעס, שנוצר בקרבכם משמתנפצת אל מול פניכם התפישה האשלייתית כי "הכול יתרחש על-פי רצונכם". במהותו מבעבע הכעס בכבד, אולם תדריו מצויים בכל תא ותא בגוף-חומר. משדם עשיר בחמצן מגיע אל התאים, נוצרים אלו התהליכים היוצרים זיכוך וטהרה, ובעקבותיהם נוצר מבנה יציב המקיים את משמעותה ואת תכניה של הנשמה. לכן ניתן לומר כי הנשימה מאפשרת לנשמה לפעול במציאות החומר, וכי הנשימה מתקיימת הן בעבור גוף-חומר והן בעבור הנשמה המצויה בגוף-חומר. הנשימה מאפשרת לכל המעוניין בכך לשנות, ולו במקצת, את תפישותיו כלפי כעס, זעם והאשמות, בין אם פנימיות ובין אם חיצוניות, לשנות בקרבו, ולו במקצת, כל תפישה המצמצמת בעבורו את מערך האפשרויות לבחירה.

קצב הנשימה ומערכת העצבים

האיטיות הינה הכרח בעבור נשימת מהותה של האלוהות אל קרבכם, בני האדם, ובעבור יצירת מסע חיים האומר שינוי. אף משעושים אתם פעילות ספורטיבית או עסוקים בעבודה גופנית מאומצת, ובשל כך נשימתכם מואצת, מתקיים ערך בעל משמעות לנשימה איטית. קצב נשימה איטי מאפשר שמירה על לחץ דם נאות, מפתח סיבולת לב-ריאה, ומאפשר לגופכם ולרגשותיכם להתמודד עם מצבי לחץ שונים.
אף תרגילי היוגה השונים מציבים קושי אל מול הנשימה האיטית העושה את דרכה אל רצפת האגן ומרצפת האגן. כלומר, משנאלץ הגוף-חומר לאמץ את שריריו על-פי תכתיבי תרגיל כזה או אחר, נוצרת הגבלה על הנשימה, ואל מול ההגבלה נוצר מאבק פנימי להסדיר את הנשימה ולייצבה. לכן, משנוצר קושי, משנוצר מאמץ בשרירים, יש לנשום נשימות עמוקות וארוכות, כאשר השאיפה וגם הנשיפה איטיות.
השאיפה האיטית מאפשרת רוויה של חמצן בדם, וזו הרוויה מזינה את השרירים ומאפשרת להשקיט את המאמץ שנוצר בהם. הנשיפה האיטית מאפשרת למאמץ המתקיים בתפישה החושית, קרי, במערכת העצבים, להתפוגג, ולכן, הגם כי מתקיימת מציאות פיזיולוגית של מאמץ בשרירים, מתעמעמים אותות המצוקה.
בנוסף, כפי שיודעים אתם, אותות המתח והכאב נאספים לא רק ממתיחת האיברים, אלא אף מחוסר נוחות, מחוסר דיוק, ולעיתים מעצם התסכול של המתרגל כי גופו איננו נענה במדויק להנחיות. המערכת העצבית מדווחת, ואף מגיבה, על כל שינוי ולו הקטן ביותר, ומתלווה אליה המערך הקוגניטיבי-נפשי שמנתח את המתרחש על בסיס של השוואות וקביעות של "בסדר" ו"לא בסדר", ומתוך כך מזדעק הוא וטוען לחוסר שביעות רצון ולתחושת כישלון.
הנשימה האיטית בעת תרגול היוגה מאפשרת לכם להניח אלי צד את אותם ניתוחים הנוצרים במערך הקוגניטיבי על מנת ייווצר בקרבכם תוכן חווייתי של ריקון התודעה, זה המאפשר לגוף-חומר לחבור אל שלווה ורגיעה. בכך השרירים אינם יוצרים התנגדות והם יכולים להשתתף בתרגולת המאפשרת כי יימתחו הם, יתרככו הם, ועם זאת יהיו הם חזקים ויציבים.

נשימה ושליטה

מששולטים אתם, בני האדם, בנשימותיכם לומדים אתם לשלוט במחשבותיכם, ובעיקר בכאוס המתרחש במוחכם. מורגל השכל האנושי לחשוב בכל עת, לערוך תחשיבים בכל עת ולבנות סיפורי מסגרת בכל עת. כך נוצרים התרגומים והפרשנויות לרגשות ולמציאות, כך נוצרות התפישות הרגשיות שלעיתים גוררות אתכם לחוש עלבון, פגיעה, חוסר אונים, תסכול, אשמה, האשמה ועוד.
משלומדים אתם לשלוט בנשימותיכם, לומדים אתם לשלוט בכל התחושות המתקיימות בקרבכם, ולומדים אתם להבחין בין תחושות הנקשרות לתפישות לבין תחושות הנקשרות לרגשות. משלומדים אתם לשלוט בנשימותיכם לומדים אתם לייצב את עצמכם ולהבין כי המציאות אכן מלאה בכל שמתקיים בה, ואתם הם אלו הבוחרים את שמתאים בעבורכם לשאוף אל קרבכם ולהכיל בקרבכם. אתם הם אלו שיודעים להוביל את מהותכם קדימה, ומתוך זו התנועה לומדים אתם כיצד עליכם לנהוג עם עצמכם במצב זה או אחר. לימוד זה מתרחש לאורך כל חייכם, ויכולים אתם להרחיבו ולהעמיקו באמצעות תרגילים שניתנו לכם בספר זה, עבור הנשימה ועבור מכלול היבטי הרגש והתפישה.
משלומדים אתם להרחיב את נפח ריאותיכם, יכולים אתם להרחיב את יכולת הקבלה וההכלה, להגדיל את יכולת ההקשבה, להתאים טוב יותר את יכולת הביטוי, לעודד אמונה ולטפח תקווה. משהנשימה נעשית באופן לא מודע ואוטומטי, כלומר, משאין אתם מודעים לנשימותיכם ̶ כמו שכחתם לנשום ̶ אין אתם יודעים את המתרחש בקרבכם ואת המתרחש מחוצה לכם, ומכתתים אתם את רגליכם על מנת למצוא פתרונות למכאובים, למחלות, לכישלונות, לסבל, לאגרסיות וכיוצא באלו. לכן אנוכי מגדירה נשימה נכונה כאומנות המודעות.

רגיעה וידיעה פנימית

נשימה מכוונת מטרה אמורה לתמוך במכלול תפקודיו ותנועותיו של הגוף-חומר, ואף בהרחבתם של אלו לתהליכי התפתחות, מודעות ושינוי. האטת הנשימה עד לכדי יצירת רגיעה וריקון התודעה ממחשבות לא נועדה ליצור ואקום, אלא לאפשר כי תתעורר בקרבכם הידיעה הפנימית וכי תוכלו להקשיב לה באוזני ליבכם. זוהי משמעות בעלת חשיבות כבירה במציאות החומר, במיוחד משמתרחשת היא באופן יומיומי.
הרגיעה תומכת ביכולת הגוף לשמר ולאצור אנרגיה. מתוך כך מתקיימת האפשרות של שינוי בתדרים האנרגטיים שלכם, שיכולים לבוא לידי ביטוי לא רק בחומר אלא אף במהויות עוצמתיות כמודעות ותודעה. והיה ותרגול היוגה איננו מאפשר בעבורכם רגיעה, שלווה וניקוי השכל ממחשבות, היו אתם שואלים את עצמכם האם התחשבתם ביכולותיכם או שמא חרגתם מגבול נאות, מכיוון שמאמץ שאינו מוזן באנרגיה ואוצר אנרגיה הינו לרועץ.

עצירת הנשימה

יכולים אתם, בני האדם, לעצור את נשימתכם, אולם אינכם יכולים לעצור אותה עד בלי די, וזאת מכיוון שהנשימה ביסודה בלתי רצונית. משעוצרים אתם את נשימתכם, בין שאחרי שאיפה ובין שאחרי נשיפה, הדם ממשיך לאסוף חמצן מן הריאות ולהעבירו אל התאים בגוף, ולאסוף פחמן דו-חמצני מהתאים ולהובילו אל הריאות, כלומר, התוכן הנשימתי ממשיך להתקיים והתנועה המעגלית ממשיכה להתקיים. לכן בשלב כלשהו הגוף מזדעק בדרישתו לחמצן, והמחזוריות מגיעה לגבול הדורש לשחרר אוויר מהריאות ולשאוף אוויר חדש. אומר הדבר כי אינכם יכולים לעצור את נשימתכם למוות.
בהיעדר חמצן מתעלפים אתם, כלומר, הגוף באחת סוגר את מערכותיו על מנת להגן על עצמו מפני הרעלת פחמן דו-חמצני ומפני פגיעה במוח, שהוא האיבר הראשון שנפגע מאספקת חמצן לקויה. ככלל, גוף-חומר יכול לשרוד ללא נשימה וללא אספקת חמצן רגעים ספורים בלבד.
בהנחיות התרגול בספר זה תמצאו עצירות נשימה אך ורק לאחר שאיפה. אנוכי הגדרתי בעבורכם עצירות נשימה עד לדקה אחת ולא יותר, מכיוון שעצירת נשימה ממושכת יותר עלולה ליצור הרעלה של פחמן דו-חמצני, וכמובן, עצירת הנשימה לאחר נשיפה עלולה ליצור הרעלה במהירות. ערכה של עצירת הנשימה הוא בניקיון הריאות. משעוצרים אתם את נשימתכם יורדת כמות החמצן באוויר האצור בריאות ועולה בו כמות הפחמן הדו-חמצני, שקל הוא בהשוואה לחמצן. לכן האוויר שמגיע לכלל נשיפה בסיום עצירת הנשימה הינו קל יותר מאוויר שננשף ללא עצירה, ובכך מתקיים תהליך של ניקוי, הקללה ורווחה בחלל הריאות.

השאיפה היא יסוד ובסיס

בצלם האלוהות

מעשה הבריאה, "המפץ הגדול" על-פי שפתכם, הינו נשיפתה של האלוהות. משהסתיימה הנשיפה, שואפת האלוהות בכך שהיא מתנסה בכל שבראה ויצרה. נולדתם, בני האדם, בצלם האלוהות והינכם מראה למהותה של האלוהות. לכן, כשם שהאלוהות נשפה בעת הבריאה ובזו העת היא שואפת, הרי אתם מתחילים את חייכם בשאיפה ומסיימים אותם בנשיפה. אינכם יכולים לייצג את מהותה של האלוהות בשאיפה אחת ובנשיפה אחת מכיוון שחיים אתם בזמן.
בהיבט מדעי במציאות החומר, שואפים אתם אל קרבכם כמויות מסוימות של חנקן, חמצן, פחמן דו-חמצני ועוד מן היסודות המתקיימים בטבע. בנשיפה כמות החנקן משתנה בהיבט מזערי, אולם כמות החמצן פוחתת וכמות הפחמן הדו-חמצני עולה.
בכל שאיפה שואפים אתם לקרבכם את מהותה ואת משמעותה של האלוהות המנכיחה את עצמה על-פני כדור ארץ, ונושפים אלמנטים המשתייכים אף הם לאלוהות, שנעשה בהם שימוש ואין בהם צורך יותר. כל נשימה הינה מערך משתנה שמוביל אל התפתחות. הגם כי תטענו כי שואפים אתם תמיד את אותם האלמנטים באותם ריכוזים שאינם משתנים, הרי כל שאיפה הינה שונה ואחרת במשמעות תנועת הריאות, קיבולת הריאות והכוונה המתקיימת בשאיפה עצמה.
מכיוון שמצויה האלוהות בתנועת שינוי תמידית, הרי כל שאיפה מעמידה אל מול פניכם את האפשרות לשנות את גישתכם כלפי עצמכם וכלפי המציאות. כל שאיפה נוטלת את מבנה האלוהות המנכיחה את עצמה בחומר ויוצרת תרגום שונה ופרשנות שונה. כלומר, הגם כי מתקיימת בתודעתכם משמעות הקבוע, ואף הקיבעון, אין אתם חייבים לעמוד על מקומכם כחפץ שאין לו הופכין, מכיוון שבאמצעות השאיפה מאפשרים אתם למהות השינוי להתמקם בקרבכם וליצור אפשרויות שינוי נרחבות.

נוכחות האלוהות בקרבכם

בנשיפה האלוהית, היא "המפץ הגדול", התרחשה טרנספורמציה של אנרגיה לאטומים, כלומר, באמצעות האטומים האלוהות מנכיחה את עצמה במציאות החומר. כל אטום הינו חלקיק מהאלוהות, הגם כי זעיר ביותר, ואת האטומים האלו שואפים אתם לקרבכם. היו אתם, ברגע זה, עוצרים את קריאתכם ושואפים מלוא ריאותיכם, וחשים את האלוהות כרוח חיים בהווייתכם.
בכך מתקיימות בכם התחושות של חיוּת, חיוניות ומלאוּת, ומתקיימת בכם אף תחושת השלם.
השאיפה כתוכן אלוהי יוצרת בכם את השמחה, האושר והסיפוק ממהותכם ומכל המתקיים בכם.
השאיפה כתוכן אלוהי מאפשרת לכם להיות מודעים לכל תוכן מחשבתי, רגשי, חוויתי המתקיים בקרבכם.

שאיפה כתקשורת פנימית

משנשפה האלוהות ובראה את כל הקיים לא היה צורך בדיבור מכיוון שכל אטום ידע את תפקידו במבנה הקוסמי, ביצירה של גלקסיות שונות ושל תרבויות שונות, ובהיפרדות של כל ניצוצות הנשמה מן האלוהות. אומר הדבר כי בנשיפת האלוהות התקיימה תקשורת של ידיעה פנימית.
מששואפת האלוהות אל קרבה את כל שיצרה ואת כל ההתנסות והלמידה המתקיימים מתוקף יצירתה, מקיימת היא תקשורת עם כל אטום ואטום ועם כל ניצוץ נשמה בעת שאלו מתנסים ולומדים.
אתם, בני האדם, בזמן ששואפים אתם אל ריאותיכם את משמעותה של האלוהות, אינכם יכולים לדבר, כלומר אינכם יכולים ליצור תקשורת חיצונית. יכולים אתם לדבר רק כאשר נושפים אתם, ומתוך כך להביע את עצמכם כמבנה רגשי-אלוהי שהתמצק לכדי הגשמה ומימוש במבנה החומר.
מששואפים אתם אוויר לריאותיכם מעוררים אתם זיכרון פנימי החובר אל ידיעותיכם הפנימיות, ובכך מפיחים אתם רוח חיים בתקשורת הפנימית-חווייתית הנוצרת בינות כל החלקיקים שמהם מורכבים אתם. התקשורת הפנימית מאפשרת לכם ללמוד מהן יכולותיכם, מהם כישוריכם ומהם כישרונותיכם. כלומר, עומדים אתם אל מול עצמכם ולומדים מי אתם בעבור עצמכם. הווה אומר כי עם כל שאיפה ושאיפה יוצרים אתם תקשורת בין כל תאי גופכם על מנת לממש את הרעיון הגבוה והנעלה שאותו הפקידה בין ידיכם האלוהות, שהוא מימוש של נשמתכם בחומר על-פי החוזה המתקיים בה כקידוד נשמתי. אין הנשמות יכולות לממש את חוזיהן בפעימת חיים אחת, אלא מפתחות הן את יכולותיהן, מעוררות מודעות ומרחיבות תודעה על-פני גלגולים ופעימות.
בעת שנשמה מצויה בחומר, כל תא בגוף שבו שוכנת היא אוצר בזיכרונו את הקידוד הנשמתי. משמתעוררים התאים בגופכם לזיכרון הנשמתי, חשים אתם חיוּת, חיוניות, התלהבות, אושר ושמחה. בכך נוצרים בקרבכם אף הדינמיות והרצון להמשיך ולשאוף את מהותה של האלוהות על מנת להמשיך ולעורר כל תא בגוף כמימוש של מלוא הפוטנציאל הגלום בכם.
בכדור ארץ עומדות לרשותכם שיטות רבות כעזרים שבכוחם לעורר זיכרונות של קידודי הנשמה המתקיימים בקרבכם ̶ יוגה, שיטת פלדנקרייז, מדיטציה, צ'י קונג, אסטרולוגיה, דמיון מודרך, יצירה אומנותית, טיפול באומנות, כירולוגיה ועוד, ועם זאת, אין כל הכרח שתבחרו לממש מי מאלו האפשרויות.
השאיפה המעוררת זיכרון תאי למודעות ולידיעה של קידוד הנשמה יכולה אף לעורר פחדים המתקיימים בה כזיכרונות מפעימות אחרות שבהן חוותה היא את עצמה. הפחד מרתיע ולכן, לעיתים כה קרובות מתקשים אתם לחבור אל התוכן ההתנסותי שהתקבע בקרבכם כפחדים. בעשותכם כן חוסמים אתם את מודעותכם ואת תודעתכם בפני התנסויות באשר הן, ובכך מוותרים אתם על האפשרות לפתור את פחדיכם וליצור מצע רגשי ותבוני שבאמצעותו פוסעים אתם קדימה ויוצרים את חייכם. לפיכך, הפחדים במהותם הכרחיים להיווצרותה של התפתחות.
השאיפות מבקשות לעודד אתכם, בני האדם, כי תפסעו על-פני שבילי חייכם משמאמצים אתם את החיים אל חיקכם ומטמיעים את משמעותם. משמכירים אתם בהיותכם שואפים אלוהות המצויה בכל אטום חמצן, ומשמכוונים אתם את נשימתכם אל רצפת האגן, מאפשרת הנשימה לכם ליצור מציאות רגשית וחברתית אוהדת ותומכת בכל מצב שבו מצויים אתם. הן הסברנו כי מששואפים אתם אוויר ללא התכוונות מודעת, שואפים אתם דעות ומחשבות של בני אדם אחרים ̶ אלו המצויים סביבכם ואף אלו המרוחקים מכם אלפי מילין ̶ שלעיתים מכילות כוונות זדון, תפישות המדגישות שלטון שררה וכיוצא באלו. ואולם, מששואפים אתם אוויר כאלוהות, כל תא בגופכם יודע כיצד להתמודד עם אלו הכוונות והתכנים.

שאיפה ואקולוגיה, שאיפה ובריאות

אינכם מזהמים את האוויר בנשימתכם הגם כי נושפים אתם יותר פחמן דו-חמצני משהכנסתם אל ריאותיכם, וזאת מכיוון שמסת האוויר גדולה ביותר. אתם מזהמים את האוויר באמצעות תעשיות, כלי תחבורה, תהליכים שבאמצעותם מייצרים אתם חשמל, כריתת יערות וכיוצא באלו, עד כי עומד עולמכם על סיפה של קטסטרופה. אילולא התרחשה המהפכה התעשייתית כדור הארץ לא היה מזדהם. המגמות החדשות שמדברות על כדור ארץ ירוק אכן בעלות משמעות, אולם אין הן כובשות את כלל שוכניו, מכיוון שמרבית בני האדם עדיין מצויים באלו התפישות המגדירות ממון כמעמד, ערך ושלטון. אתם אינכם נושמים אוויר כשם שנשמו אבותיכם במאות הקודמות, עת היה האוויר צח, נקי וצלול.
ואולם, הגם כי שואפים אתם לעיתים אוויר מזוהם אל ריאותיכם, כל תא בגופכם יודע כיצד להתמודד עם זה הזיהום. משנושמים אתם מודעות אל קרבכם, שום נזק לא יתרחש בתאי גופכם. מששוכחים אתם מודעות ותודעה, משנושמים אתם נשימות שטוחות, אף תאי גופכם אט-אט שוכחים כיצד להתמודד עם כל ששואפים אתם לקרבכם. בשל זו השכחה, מפתחים אתם מחלות זיהומיות שונות, מחלות נשימה ומחלות אוטואימוניות ובכלל זה אגפים של מחלת הסרטן.
התוכן שנקבע בטרם ירדה נשמתכם אל הגוף-חומר, ושמקיים את מהותכם כפי שהינכם, מעלה אל מול פניכם אפשרויות שונות, ואתם בוחרים כיצד להתייחס אל אלו האפשרויות. מששואפים אתם אוויר/אלוהות ומעוררים אתם ומעודדים זיכרון תאי, האפשרות כי תחלו במחלות שונות קלושה עד בלתי סבירה.
לראיה, מתקיימים אלו בני האדם שאוכלים כאוות נפשם, לעיתים אף מעשנים, לא בהכרח עוסקים בפעילות גופנית, אולם אין הם חולים. אנוכי אינני מתפלאת על כך, מכיוון שאלו בני האדם שמחים בחלקם, ולכן בכל שאיפה של אוויר כאלוהות מעוררים הם בקרבם זיכרונות של סיפוק, שמחה, אושר, חיוּת וחיוניות, ומממשים הם את עצמם בכל דרך שבה בוחרים הם. לעומת זאת, ברבות מן הפעמים רואה אנוכי את אלו המקדישים שעות רבות לתזונה ולפעילות ספורטיבית, אולם שוכחים לעורר את תאי גופם למודעות. בני אדם אלו מועדים לחלות, לעיתים אף בגיל צעיר, ולעיתים, משהגוף איננו יכול להכיל את האטימות, עולה אל מול פניו האפשרות לעצור את פעימות הלב, מכיוון שהנשמה איננה רוצה להמשיך בחיים שבעבורה הינם חסרי תוכן.

הנשיפה היא יצירת החיים

במובן הפיזיולוגי נועדה הנשיפה לרוקן תוכן שפעל את פעולתו וגוף-חומר איננו זקוק לו, "פסולת" על-פי שפתכם, ועם זאת, הנשיפה מקיימת תכנים נוספים שלהם חשיבות רבה.

נשיפה ותקשורת

כאמור, האלוהות מקיימת תקשורת חיצונית בעת היותה שואפת לקרבה את כל שיצרה, ואילו אתם, בני האדם, בשל היותכם בצלמה, יוצרים תקשורת חיצונית בעת שנושפים אתם. כלומר, האוויר הננשף עובר דרך מיתרי הקול וכך יכולים אתם לדבר, לשיר, ללחוש ואף לשרוק. קולכם הינו הביטוי המשמעותי ביותר של רגשותיכם ומחשבותיכם מן הפנים אל החוץ, ולכן הוא עצמו נע מן הפנים אל החוץ. הקול נשען על הנשיפה אף בשל היותו של האוויר הננשף קל מאוויר הסביבה, ובשל כך מחליק הוא דרך מיתרי הקול ומרעידם בקלות יחסית. לו היה האוויר הננשף מכיל יותר חמצן, הייתם מתקשים להשמיע קול.
כשמדברים אתם או שרים, שואפים אתם את האוויר במהירות ונושפים אתם אותו באיטיות, וזאת על מנת שתוכלו לבטא משפטים שלמים בנוחיות. לכן הנשימה בעת דיבור שונה מהנשימה בעת שתיקה, ובוודאי שונה היא מהנשימה בעת תרגול היוגה, שבו תיטיבו לעשות אם תשאפו ארוכות ותנשפו ארוכות.

הנשיפה  ̶  הד למתקיים בקרבכם

אם בשאיפה עמדתם אל מול מהותכם הפנימית-אלוהית, הרי בנשיפה עומדים אתם אל מול תוצרי חילוף החומרים שיצר גופכם, כלומר, אל מול דרככם לתרגם ולפרש את אשר שאפתם. לכן אומר אנוכי כי בנשיפה עומדים אתם אל מול תוצאות עשייתכם הרגשית והתפישתית. מדבריי אלו יכולים אתם להבין כי הנשיפה מאפשרת בעבורכם לבחון את העולם שאותו יוצרים אתם במו ידיכם.
על-פי רוב נכונים אתם להגדיר את מעשיכם כיצירה שלכם אם יכולים אתם להתפאר בתוצאות. ואולם, משעומדים אתם אל מול תוצאות שיוצרות כאב, סבל, צער, כעס, חוסר אונים, אכזבה ותסכול, ברבות מן הפעמים מתכחשים אתם להיותן הד למתקיים בקרבכם ומשליכים אתם אותן על סביבתכם. היו אתם מבינים כי אם בקרבכם מצוי סבל, בנשיפותיכם תיצרו סבל הנוכח אל מול פניכם במציאות החומר. אם בקרבכם מצוי כאב, באמצעות נשיפותיכם תיצרו כאב הנוכח אל מול פניכם במציאות החומר. אומר הדבר כי באמצעות הנשיפה יוצרים אתם את חוויית המציאות שלכם.

ריח הנשיפה

לנשיפותיכם מתווסף ממד של ריח. אינני מדברת על נשיפה המעידה על אדי אלכוהול, על עישון סיגריות או על ריח הנוצר מחיידקי הפה. מדברת אנוכי על כך כי הנשיפה, מכיוון שנושאת היא תוכן פיזיולוגי כזה או אחר, מתקיים בה אלמנט של ריח. ריח הנשיפה אמור להיות ניטרלי, ריח עדין כגון ריח גוף, מעט חמצמץ ללא קצוות וקיצוניות. נשיפה במיטבה הינה קלה ואוורירית, ולכן, משמפתחים אתם מודעות בעבור קלות וקלילות, ישתנה אף הרכב הריח של נשיפותיכם.
רופאי האיוּרוֶודה, הרפואה ההודית העתיקה, יודעים לאבחן מחלות על-פי ריח הנשיפה. כולכם, בני האדם, יכולים להבין, על-פי ריח הנשיפה, האם מצויים לצידכם בני אדם חורשי רעה, שלעיתים יוצרים כפייה, אינוס, פחד או עלבון.

נשימה אישית וקולקטיבית

הנשיפה מגדירה את האינדיווידואל המתקיים בתוככם, זה המבדיל אתכם משאר בני האדם. כלומר, הנשיפה מאפשרת לכם להגדיר את השונה והנבדל ביניכם לבין הסובבים אתכם, ומתוך כך להוביל את עצמכם לידי הכרה מי אתם בעבור עצמכם ומי אתם בעבור סביבתכם. זוהי דרככם ליצור בקרבכם הצלחה, מודעות וידיעה.
עצם התקיימותה של הנשימה איננה רציונלית ואיננה רצונית, אולם בנשימותיכם יוצרים אתם את הרציונלי ואת הרצוני בעבורכם. הגדרה זו מעניקה לכם תוקף האומר כי הינכם בעלי משמעות, וכפי שאינכם יכולים לבטל את נשימתכם, אינכם יכולים לבטל את משמעותכם, אף לא בשל צורכי המציאות הסובבת וצורכיכם שלכם.
עם זאת, מבקשים אתם, בני האדם, ליצור מארג כולל של תמיכה, קבלה וחברות, ולכן מתקיים בנשימתכם לא רק הערך המבדיל ביניכם לבין סביבתכם, אלא אף ערך קולקטיבי. כלומר, הנשימה מעניקה בעבורכם ייחוד, ובעת ובעונה אחת אף קושרת היא ביניכם, מכיוון שכל בני האדם נושמים, כל בעלי החיים נושמים, אף הדגים בים נושמים. לכן הנשימה כתוכן משותף הינה בסיס לקשר ולתקשורת.

הנשיפה מגדירה מכלול – השאיפה מגדירה מיקוד
הנשיפה מגדירה מַקרו – השאיפה מגדירה מיקרו
הנשיפה יוצרת את הסביבה – השאיפה יוצרת את הבית
הנשיפה יוצרת מסגרת – השאיפה יוצרת את המתקיים בתוך המסגרת
הנשיפה מייצגת תכלית – השאיפה מייצגת יסוד ובסיס

כלומר, באמצעות הנשיפה מגדירים אתם את תכלית מהותכם ואת תכלית חייכם. בשל זאת על נשימותיכם להיות רחבות, עמוקות ומלאות.

נשימה ויוגה

היוגה מתבססת על הנשימה. היוגה נשענת על ההתבוננות הפנימית הנוצרת מששואפים אתם, ועל התובנות הנוצרות בקרבכם משנושפים אתם אוויר אל המציאות המתקיימת סביבכם. הנשיפה מאפשרת בעבורכם להפנות מבט לצרכים, לרצונות, לחוויות ולרגשות שלכם ביחס לעצמכם ושלכם ביחס לסביבתכם. לכן טיפוח הסביבה נוצר הוא ואפשרי הוא מעצם יכולתכם לטפח את עצמכם באמצעות נשימותיכם. את זאת מדגישה אנוכי במיוחד עבור אלו הנוהים אחר אלטרואיזם חסר אבחנה, אם בשל תורות רוחניות כאלו ואחרות, אם בשל תפישות רגשיות שגויות כדוגמת "אם אעזור לאחרים תהיה משמעות לחיי". היו אתם מבינים כי אינכם יכולים לבסס משמעות חיים על מעשה חד כיווני. משמעות חייכם הינה מעגלית כשם שהנשימה הינה מעגלית, כלומר, היוגה משתמשת במעגליות המתקיימת בנשימה על מנת ליצור תנועת חיים חלקה ומעוגלת, מזינה ומוזנת. הנשימה הינה מראה למהות היוגה מכיוון שמתוך התנועה הנשימתית נוצר החיבור בין הנשמה והגוף-חומר.