קטעים מתוך הספר – ריפוי בנבכי הזמן – מרקם הוצאה לאור

קטעים מתוך הספר – ריפוי בנבכי הזמן

היפנוזה ורגרסיה

היפנוזה היא הטכניקה העיקרית שבה אני משתמש כדי לאפשר למטופלים גישה לזיכרונות מגלגולים קודמים. רבים שואלים מהי ההיפנוזה ומה קורה כאשר אדם נמצא במצב היפנוטי, אך האמת היא שאין בדבר כל מסתורין. היפנוזה היא מצב של ריכוז ממוקד, מהסוג שבו מתנסים רבים מאיתנו בכל יום.

כאשר אתה רגוע והריכוז שלך עמוק כל-כך עד שרעשים מבחוץ או גירויים אחרים אינם מצליחים להסיח את דעתך, אזי אתה נמצא במצב של היפנוזה קלה. כל היפנוזה היא למעשה היפנוזה-עצמית, בכך שאתה, המטופל, שולט בתהליך. המטפל הוא מדריך ותו לא. רובנו נכנסים למצב היפנוטי בכל יום – כאשר אנו שקועים בקריאה בספר טוב או בצפייה בסרט, כאשר מבלי משים נהגנו במכונית את מספר הקילומטרים האחרונים לביתנו, בכל פעם שה"טייס האוטומטי" שבנו הופעל.

אחת המטרות של ההיפנוזה, כמו זו של המדיטציה, היא לאפשר גישה לתת-מודע. זהו החלק של הכרתנו השוכן מתחת לתודעה הרגילה, מתחת להפצצה המתמשכת של מחשבות, רגשות, גירויים חיצוניים והתקפות אחרות על תודעתנו. התת-מודע מתפקד ברמה עמוקה יותר מאשר רמת המודעות הרגילה שלנו. בתוך ההכרה הלא-מודעת מתרחשים תהליכים שכליים שאיננו תופסים באופן מודע. אנו חווים רגעי אינטואיציה, חכמה ויצירתיות כשתהליכים לא-מודעים אלה מבזיקים אל תוך הכרתנו המודעת.

התת-מודע אינו מוגבל על ידי תחומי ההיגיון, המרחב והזמן הכפויים שלנו. הוא יכול לזכור הכל, מכל זמן. הוא יכול לשדר פתרונות יצירתיים לבעיותינו. הוא יכול להתעלות מעל לשגרתי ולגעת בחכמה השוכנת הרבה מעבר ליכולות היומיום שלנו.

אפשר לומר שההיפנוזה היא רצף שבו אנו מודעים להכרה המודעת והלא-מודעת במידה רבה יותר או מועטה יותר. גיליתי שאנשים רבים יכולים להיכנס להיפנוזה ברמה המתאימה לריפוי, אם הם מקבלים את ההסבר המתאים על היפנוזה, ואם ניתנת להם ההזדמנות לדון בפחדיהם ולפוגג אותם. לרוב הציבור תפיסה מוטעית בנוגע להיפנוזה, כתוצאה מהדרך שבה תוארה בכלי התקשורת וביצירות אומנות למיניהן.

כאשר אתה מהופנט, אינך ישן. הכרתך המודעת תמיד ערה למה שאתה חווה תחת היפנוזה. למרות המגע העמוק עם התת-מודע, הכרתך יכולה להעיר, להעביר ביקורת ולצנזר. אתה תמיד שולט במה שאתה אומר. היפנוזה אינה "זריקת אמת". אינך נכנס למכונת-זמן ומוצא את עצמך לפתע מועבר לזמן ולמקום אחרים ללא כל מודעות להווה.

יש אנשים שבהיפנוזה צופים בעבר כאילו צפו בסרט. אחרים מעורבים באופן חי יותר, עם יותר תגובות רגשיות. אחרים "חשים" דברים יותר מאשר "רואים" אותם. לעתים התגובה השלטת היא שהאנשים שומעים או אפילו מריחים. בסיומו של התהליך, האדם זוכר את כל שחווה כשהיה נתון תחת היפנוזה.

הקשבה לקולו של מי שמדריך את התהליך מסייעת למטופל להיכנס לריכוז ממוקד, ועוזרת לו להגיע לרמות היפנוזה ורגיעה עמוקות יותר. ההיפנוזה אינה מסוכנת. אף לא אדם אחד מכל אלה שהפנטתי "נתקע" במצב ההיפנוטי. אף אדם לא חילל את העקרונות המוסריים והאתיים שלו. אף אדם לא התנהג בניגוד לרצונו. אתה יכול לצאת ממצב של היפנוזה בכל עת שתחפוץ. אף אחד אינו יכול לשלוט בך. אתה נמצא בשליטה מלאה.

ריפוי הגוף באמצעות ריפוי ההכרה

איליין היא פסיכולוגית ידועה מאזור מיאמי. במשך שנים סבלה איליין מכאבים עזים חוזרים ונשנים בצווארה, בכתפיה ובגבה העליון. בריאיון הראשוני גיליתי גם שכל חייה סבלה מפחד גבהים. כך תיארה איליין מאוחר יותר את התנסותה בזמן ההיפנוזה ואת מה שהתרחש בחייה כתוצאה מכך:

"ראיתי הרבה חושך – אפלה – והבנתי שעיני מכוסות. לאחר מכן ראיתי את עצמי מבחוץ. עמדתי בקצה מגדל, אחד מאותם מגדלים של טירה העשויים מאבן. ידי היו קשורות מאחורי גבי. הייתי בתחילת שנות העשרים לחיי, וידעתי שאני חייל השייך לצד שהפסיד בקרב. ואז חשתי כאב בלתי-נסבל בגבי. נדקרתי ברומח, ויכולתי לחוש ברומח בתוך גבי. יכולתי לחוש בשיני החורקות, בזרועותיי המאובנות ובאגרופי הקפוצים. אך התעקשתי, לא אזעק. אז חשתי עצמי נופלת והרגשתי שמי התעלה מכסים עלי".

"תמיד פחדתי מגבהים ומטביעה. כשיצאתי מההיפנוזה הייתי עדיין מזועזעת, ועברו עלי מספר ימים של ייסורים. לא יכולתי אפילו לגעת בעצמות הפנים שלי, הכאב היה כה עז. אך בבוקר אחד כאשר התעוררתי, חשבתי, 'משהו שונה. משהו שונה מאוד' ".

מה שהשתנה הוא שכאב הגב של איליין והפחד מפני גבהים נעלמו.

בפגישה נוספת, שבה איליין וחוותה באופן ברור תקופת חיים בצרפת בימי הביניים. בתקופת חיים זו, היא היתה גבר אומלל, עני ומדוכא בשנות העשרים לחייו. גבר זה חסר את האומץ להיות שונה, לדבר בקול, לצאת משגרת חייו ולשנות את מזלו בחיים. ללא רגש תיארה איליין את הסחבות החומות והמלוכלכות שהיו בגדיו היחידים. בסופו של דבר, האשימו אותו השלטונות בטעות בפשע שאותו לא ביצע. אך היה צורך בשעיר לעזאזל, והוא נאסר ונתלה בפומבי. הוא עלה על הגרדום תוך שהוא מתאבל ומתבוסס בחוסר התקווה שלו, וכמעט שחש הקלה על שהוא עוזב את קיומו האומלל.

לאחר פגישה זו, נעלם הכאב הכרוני של איליין. וכך נעלם גם דבר נוסף. כתוצאה מההתנסויות שלה בתקופת החיים בצרפת, היא הצליחה להתמקד בתחום חדש לצמיחה רגשית בהווה. היא ראתה שההתנסויות שלה אז השפיעו על אי-רצונה הנוכחי להתבטא ולקחת סיכונים. איליין החליטה "לקפוץ למים". היא סיכנה את המוניטין המקצועי שלה בכך שסיפרה לעיתונאים ולמטפלים אחרים על החוויות המדהימות שהתחברה אליהן בגלגוליה הקודמים. והפעם הזאת, במקום שתיתלה בפומבי, היא זכתה להערכה.

ההתנסות של איליין מדגימה כיצד רגרסיה לחיים קודמים מרחיבה את ההיצע הקיים של שיטות המאפשרות גישה למה שכונה בזמן האחרון "הקשר שבין גוף והכרה".

בטיפול של איליין נפרצו מעגלים ישנים, הן פיסיים והן רגשיים. למרות שהגיעה לטיפול במטרה למצוא הקלה לתסמינים פיסיים, הצליחה איליין לא רק להיפטר מהכאב המשתק אלא גם מהפחד שהיה קיים בה זמן רב. כבונוס נוסף, היא זיהתה תחום חדש לצמיחה רגשית, ופעלה להגשימו: המחסום שאליו לא היתה מודעת קודם לכן – פחד מפני אמירת האמת. בזמן הטיפול, נוצרו קשרים בין הכרתה לבין גופה, שפעלו באופן סינרגטי, מזינים זה את זה ופותחים דלתות חדשות לצמיחה ולשלמות, עד אשר צצה ועלתה רמה חדשה של רווחה.

ג'ק, טייס מטוסי תובלה בן ארבעים, הגיע אלי עם מגוון של תסמינים פיסיים ופסיכולוגיים כדי שאסייע לו. התסמינים הפיסיים שמהם סבל כללו מיגרנות, דלקת פרקים שיגדונית ולחץ דם גבוה. ברמה הרגשית, ג'ק נהג לאגור בתוכו כעס במשך שבועות עד שלפתע היה מתפרץ ומביע את רגשותיו בעוצמה שגבלה בחמת-זעם. ג'ק סבל גם מפוביה מיוחדת במינה. בכל בוקר שבו חגר את עצמו למושב הטייס והסיע את מטוסו לקצה המסלול לקראת ההמראה, הוא היה חוזר ומביט בחרדה מבעד לחלון כדי לוודא שהכנף הימנית של מטוסו נמצאת במקומה.

קודם שהפך לטייס מסחרי היה ג'ק שנים רבות טייס בחיל האוויר, כך שהיה טייס מיומן ואחראי ביותר. הוא מעולם לא התנסה במצב חירום כלשהו, שעשוי היה להסביר את חרדתו הנוכחית. יחד עם זאת, בכל בוקר כאשר התעורר, הדבר היחיד שעליו חשב היה האם הכנף הימנית של מטוסו עומדת ליפול היום.

 ג'ק חווה מספר גלגולים קודמים במהלך הטיפול, ששילב רגרסיה קלאסית יחד עם תהליך של רצף רגעי מפתח. בפגישה הראשונה נזכר ג'ק שהיה קאוּבוי במערב הפרוע. באותו הגלגול נפל עליו סלע שעה שרכב על סוסו במעבר בין הרים ומחץ אותו למוות. בעודו חווה פעם נוספת את חוויית המוות, נזכר ג'ק בתחושת החנק. בהמשך הפגישה, הוא עבר לתקופת-חיים שונה ולרגע מפתח שני.

הוא גילה שהיה טייס גרמני, אשר הופל על-ידי אש ידידותית מעל לגרמניה במלחמת העולם השנייה. האש שנורתה מהצד הגרמני ריסקה את הכנף הימנית של מטוסו. ג'ק מת כשמטוסו הפגוע צלל אל האדמה. בעודו חווה מחדש את המוות ואת השלב שבין החיים שבא בעקבותיו, הוא נזכר גם בכעס ובתסכול הנוראיים שחש בעקבות הטעות שעלתה לו בחייו טרם זמנו, ואשר אילצה אותו לנטוש את משפחתו הצעירה.

לאחר תהליך הרגרסיה, ג'ק חש תחושת התעלות, כאילו הוסר משקל עצום מעל כתפיו. כעת היה לו הסבר למצוקה הבלתי-הגיונית שממנה סבל בתקופת חייו הנוכחית. בתוך שבועיים גילינו שנינו שהפוביה הקשורה לכנף הימנית של מטוסו נעלמה לגמרי. סוף סוף היה מסוגל להיכנס לתא הטייס מבלי להעיף מבט חרד אל צִדו הימני של מטוסו. הכעס שהתעורר בו על חוסר הטעם של מותו בגלגול הקודם, סייע לו גם להתחיל להבין יותר את מקור התקפי הזעם התכופים שלו.

בפגישה השנייה של ג'ק החלטנו לבחון את מקור דלקת הפרקים שלו. בהיותו בטרנס, הוא נכנס מיד לרגרסיה של רצף רגעי מפתח, ונזכר בגלגול קודם שבו סבל מפציעה חמורה בשתי ברכיו, לאחר שנתקל בגדר נמוכה בשעת ריצה. כתוצאה מתאונה זו הוא קרע את הגידים בשתי ברכיו וגם סבל מדלקות חמורות, ובסופו של דבר מהתנוונות שתי שוקיו. הוא לעולם לא החלים לגמרי, והיה זקוק לטיפול ולסיוע במשך שארית חייו. הוא הפך כעוס ומדוכא ונפטר בגיל צעיר. כך נוצר קשר נוסף בין אי-נוחות פיסית ואי-נוחות רגשית נוכחיות.

לאחר מכן נזכר ג'ק בתקופת-חיים עתיקה שבה פילחה קרן של חיה את ראשו, כשהיא חודרת לאונה העורפית של מוחו ויוצאת מצדו השני של ראשו, מתחת לעינו הימנית, מיקומה של המיגרנה שממנה סבל בחיים אלה. מאז אותה הפגישה לא שב ג'ק לסבול ממיגרנות.

אף שרק הזמן יוכל להוכיח האם הטיפול באמצעות גלגולים קודמים סילק לחלוטין מצב כרוני זה, קיים שיפור מדהים באיכות החיים שלו. התפרצויות הכאב של דלקת הפרקים שלו פחתו וחלק גדול מכעסו פינה מקום לשלווה. ערכיו השתנו מאז חווה כמה מגלגוליו הקודמים, ותפיסתו את החיים ואת משמעותם התרחבה. כעת, משהחל לפוג פחדו מפני המוות, הדברים שקודם לכן הכעיסו או הרגיזו אותו נראו טיפשיים, שוליים ולא-רלבנטיים. זוהי תופעה שכיחה בקרב מטופלים רבים שעברו טיפול באמצעות גלגולים קודמים.

סלמה היא אישה בת ארבעים וארבע, בעלת בית דפוס קטן. כמו ג'ק, גם היא סבלה מכמה בעיות פיסיות כרוניות. לסלמה היה פצע סרטני על ערוותה שהוסר מספר פעמים אך חזר והופיע שוב ושוב. בזמן שבאה לראותני, היא השתמשה במשחה כימותרפית על הפצע, אך ללא תוצאות. כשדיברנו על ההיסטוריה הרפואית והפסיכולוגית שלה, סלמה סיפרה על מספר אתגרים פיסיים ורגשיים שהתנסתה בהם בחייה. היא סבלה מאלרגיות, מפריחות בעור, ומהיסטוריה של אולקוס בקיבה. בגיל אחד-עשר חודש היא נכוותה קשה בירכה השמאלית ובוצעה בה השתלת עור, מהראשונות שנערכו בארצות הברית. היא נותחה בילדותה מספר פעמים בירכה השמאלית. במהלך הניתוחים ביצעו בה כחמש מאות תפרים. לאחר שעברה ניתוח נוסף בגיל ארבע-עשרה, לבסוף הגיב גופה לכל התרופות שלקחה, ופריחה אדומה, מכאיבה ועזה התפשטה על פני כל גופה. לאחר מכן, היא סבלה מחולשה כללית, נטתה לחלות יותר ופיתחה רתיעה מן השמש. מחלת הסרטן עברה בירושה במשפחתה. אמה ואחותה מתו בתוך השנתיים האחרונות – אמה מסרטן המוח ואחותה מסרטן הלבלב. ובנוסף לכל, כשהיתה ילדה סבלה סלמה מהתעללות מינית מצד דודה.

על אף הקשיים הפיסיים והרגשיים הרבים, סלמה נכנסה לטיפול בתקווה ובביטחון שתוכל לשנות את חייה. ברגרסיה הראשונה שלה, היא ראתה את עצמה כילד בן שלוש-עשרה בעל שער כהה, שהתגורר ככל הנראה בכפר פאודלי. סלמה נכנסה לתקופת חיים זו ברגע המוות, כאשר גברים לבושי שריון על גב סוסים בזזו והרסו את כפרה. חייל אחד דקר אותה בחרב בחזה והיא מתה מיד. רוחה עזבה את הגוף כהרף עין. תוך כדי כך היא חשה תחושה נהדרת של ריחוף, ותחושת שלווה והקלה על כך שעזבה את הקיום האומלל הזה.

לאחר מכן נכנסה סלמה לתקופת חיים בהולנד מלפני כמה מאות שנים, וסיפרה כיצד קרוב משפחה שהתגורר בבית המשפחה התעלל בה מינית. היא זיהתה את קרוב המשפחה – היה זה הדוד שהתעלל בה גם בתקופת חיים זו.

הפרטים הממשיים של זיכרונות אלו היו אולי מטושטשים ומקוטעים, אך התוכן הרגשי שלהם היה ברור ודרמטי מאוד עבור סלמה, במיוחד הזיכרון של ההתעללות הקודמת. כאשר סיימנו את הפגישה, היא חשה שלֵווה ונינוחה, במיוחד כאשר סקרה את ההיסטוריה של ההתעללות מצד הגבר ההולנדי שהיה כיום דודה. היא חוותה הקלה עמוקה ובהירות רבה מהיכולת לקשר פרטים אלה יחד בהכרתה, בדפוס של סיבה ותוצאה. ככל שהתבוננה בדפוס זה, היא גם שיחררה את עצמה מהמשקעים הרגשיים של חוויית ילדות טראומטית זו.

שמונה ימים לאחר מכן, כאשר הגיעה סלמה לפגישתה הבאה, היא דיווחה שהגידול הסרטני נסוג. הגידול העיקש, הצטמק באופן דרמטי והפך פחות רגיש.

סלמה גם דיווחה שבינתיים חלמה חלום על דודתה שנשרפה למוות בגיל שש-עשרה, שנים רבות לפני שסלמה נולדה. סלמה דומה מאוד לאותה הדודה; בני המשפחה מספרים לה, ותמונות אף מוכיחות זאת, שהיו להן גם סימני לידה משותפים. מאחר שגם חלימה מהווה שיטה שכיחה להיזכרות בגלגולים קודמים, דנו בחלום קודם שהמשכנו בפגישה.

ברגרסיה באותו היום, סלמה נזכרה שהיתה אחות בבית חולים גדול בלונדון, קרוב לוודאי במאה התשע-עשרה. בעודה עוברת בין החדרים, נכנס חייל לחדר וירה בה בבטנה ובחזה. סלמה התרגשה מאוד מהתהליך בפגישה זו, שבו חוותה את חוויית המוות לפני שעזבה את הגוף וריחפה מעלה. לאחר פגישה זו החל האולקוס שלה להשתפר. פעם נוספת, היא חוותה התנסות משחררת שהיתה קשורה להבנת סיבה ומסובב.

ג'ק וסלמה היו מסוגלים לחבר את הקשר שבין הגוף והנפש באמצעות ההיזכרות בגלגולים קודמים. שניהם גילו שטיפול באמצעות גלגולים קודמים יכול לא רק להביא לשיפור בבעיות הפיסיות, אלא גם לרפא צלקות רגשיות. בטיפול באמצעות גלגולים קודמים, ככל שהנפש מרפאה את הגוף, כך הגוף יכול לעזור ולרפא את הנפש.