קטעים מתוך הספר – ידיים אוהבות

מי  לא תהה על מהות החיים

בספקות מרתקים

וחסרי תשובה.

לשאלה הפשוטה יותר, "היכן מתחילים החיים, ומתי?"

מאליה עולה התשובה,

"החיים מתחילים בלידה."

והספק כביכול נמוג.

מאליה עולה התשובה?

החיים מתחילים בלידה … האמנם?

ובבטן …

בבטן אמו, האם התינוק אינו חי שם? האם אינו זז?

ודאי שזז

אפילו מבחין באור, אפילו שומע, אפילו חולם.

ממקלטו החשוך מאזין לעולם.

אם כן, אם לא החיים,

מהו זה שמתחיל כשתינוק בא לעולם

מהו?

מה שמתחיל

הוא הפחד.

הפחד והתינוק

נולדים יחדיו

נשארים יחדיו

הפחד.

ידיד נסתר

שותק כמו צל

נאמן ועיקש.

הפחד

נשאר.

סיפרתי את האפוס של הלידה

זו לידת הפחד.

הרפתקן צעיר יוצא לאוויר העולם

וריבוא מפלצות מתקיפות אותו.

צבעים, אורות, רעשים, גירויים מן החוץ.

המולה חדשה.

גיבור צעיר, כמעט מובס מבהלה.

עם מעט פקחות ועדינות, הצעתי,

אפשר אולי פה לשנות הרבה.

"ואחר כך", נשאלתי.

מה קורה בימים ראשונים, בשבועות ראשונים?

החיים בבטן היו עושר אינסופי.

זרימה של צלילים, רעשים

הן מגופה של האם, הן מהעולם החיצון.

הכל בתנועה מתמדת.

האם קמה, צועדת, מסתובבת, מתכופפת

מקלפת ירקות, מטאטאה ושוטפת

כל אלה – גלי תחושות לילד.

האם נחה, נוטלת ספר, שוכבת, ישנה,

נשימתה כנחשול רגוע

הממשיך לערסל את התינוק.

אבל עכשיו … ?

סערת הלידה עברה.

הילד בודד בעריסה

או שוכב במיטת הכלוב שלו.

מאום לא זז.

המדבר.

בפנים, הרעב

בחוץ, החלב.

וביניהם –

החוסר,

הציפייה,

כאב שלא יתואר

ושמו – הזמן.

יש להזין את התינוק

ללא ספק.

להזין את בטנו הרעבה

ולהזין את עורו … במגע.

באוקיינוס של חדש ולא-ידוע

יש להחזיר לו את תחושות העבר.

רק הן מסוגלות, כרגע, לתת לו תחושה

של שלווה וביטחון.

העור הזה, הגב הזה, לא שכחו.

…

השיטה

 עיסוי התינוק הוא אמנות.

עמוקה ועתיקה

פשוטה אך קשה

קשה מפני שפשוטה,

כמו כל הדברים העמוקים.

בכל אמנות יש שיטה

שיש ללמוד

ולשלוט בה.

כאשר השיטה נרכשת בשלמותה

היא נשכחת;

היא הופכת לאמנות.

למעשה, היא היתה שם תמיד

קיימת מעבר לזמן.

כיוון שהתינוק עירום כולו

חשוב שהעיסוי ייערך בחדר מחומם

שלא יחוש אף פעם בקור.

…

לא נערוך את העיסוי מיד אחרי ההנקה

וגם לא כשהתינוק מאוד רעב.

אחרי העיסוי נטבול את התינוק באמבט

שישלים את ההרפיה העמוקה

ויסיר עקבות שמן שלא נספגו בעור.

העיסוי ייערך בבוקר

ואפשר לחזור עליו בערב שוב, לפני השינה.

בחודש הראשון לחייו של התינוק

העיסוי צריך להיות עדין במיוחד

אם הוא רוצה לבכות מעט – תני לו,

זוהי דרכו לדבר.

במהרה החוויה תהפוך להנאה עמוקה.

האישה צריכה לשבת על הארץ.

זה הכרחי.

רגליים ישרות, גב ישר, כתפיים שמוטות.

הנה את יושבת על הארץ.

בקרבתך השמן בקערית קטנה

אתם מביטים זה בזו

ומגע עיניים זה חשוב מאוד.

דברי אל התינוק, לאורך כל העיסוי.

לאו דווקא במילים, מוטב לדבר בשתיקה

השקט עוזר לריכוז.

וכך, תלמדי ליצור קשר בצורה אחרת.

תני תשומת לב, עם כולך

אל תחשבי על מה את עושה,

היי "כאן", היי "עכשיו".

דברי עם תינוקך בעיניך, בידיך.

בכל ישותך.