קטעים מתוך הספר – מדריך להתעלות
מבוא
שמי סֵראפיס. ברוב המקרים מקושר השם הזה לאסכולות מסתורין עתיקות, אך האנרגיה שלי עתיקה מהן בהרבה. סגדו לי בתור האל אוֹזִירִיס באטלנטיס, בתור הֵרְמֵס טְרִימֵגֵסְטוּסובתור תוֹת, ופעילותי על הפלנטה נמשכה זמן רב מזה בהרבה.
כיוון שברור כי הפעילויות של אסכולות המסתורין לא נחשפו ברבים, הדבר הוביל ליצירת אגדות אודות תכני הלימוד ואירועי החניכה. טקסים אלה היו קשים לחניכים בכוונה תחילה, וזאת כדי לעורר בציבור יראה וכבוד כלפיהם, אך התכלית העיקרית למבחנים קשים אלה היתה לשנות את הדימוי העצמי של החניכים החדשים. הם האמינו שהעמידה במבחנים מייחדת אותם מהסביבה כבעלי כישורים וידע על-טבעיים. כמובן שאמונה זו הקלה מאוד על רכישתם של הכישורים והידע. אולם, רוב החניכים לא הבינו שכישורים כאלה קיימים אצל כולם, ונותרו רדומים רק מתוך בוּרות. כולם יכולים היו להתעלות, אולם רק בוגרי החניכה האמינו ביכולתם לעשות זאת.
לספר שני חלקים. חלקו הראשון מניח את היסודות ועורך לכם הכרה עם שדות אנרגיה. ניסחתי אותו כך שאין כל צורך בידע מיוחד כדי להבינו. חלקו השני הוא מעשי: מה ביכולתכם לעשות כדי להאיץ את ההתעלות האישית שלכם, ובכך להאיץ גם את ההתעלות הפלנטרית. היות וכוכב הלכת הוא למעשה שדה אנרגיה אחד גדול ומשותף, כל צעד שאתם עושים לקראת ההתעלות האישית שלכם יָקֵל לא רק עליכם, אלא גם על כל האחרים.
מהי התעלות?
התעלות היא שינוי בתדר ושינוי במיקוד התודעה. ספר זה מתייחס לאנרגיה כנמצאת ביסוד כל הדברים. האנרגיה משתפת פעולה ומשתלבת בדרכים מורכבות להפליא, כדי ליצור אתכם; כדי ליצור את כל מה שאתם מכירים ואת כל מה שאינכם מכירים. לאנרגיה שתי תכונות או מאפיינים עיקריים: עוצמתה, והקצב שבו היא רוטטת – כלומר התדר שלה.
הגוף הפיסי שלכם, הרגש, המחשבה והרוח שלכם, כולם עשויים מהחומר הזה, המשתלב בצורה שהופכת אתכם לייחודיים ביקום כולו. מכיוון שהאנרגיה שהנכם היא בעלת תדר, יש ביכולתכם לשנות אותו. למעשה, זו כל המשמעות של התעלות. ככל שאתם מעלים את הרטט של האנרגיה מן התדרים הנמוכים יותר בגופכם הפיסי, הגוף נעשה דחוס פחות ומסוגל להכיל אנרגיה בעלת תדרים גבוהים יותר ויותר. תוך כדי התהליך, תהיו מסוגלים לראות ולתפוש דברים שלא היו אפשריים קודם לכן. אתם תהפכו, פשוטו כמשמעו, להוויה בעלת חמישה ממדים, הפועלת במימד החמישי ועובדת עם הוויות אחרות במימד החמישי. דברים השייכים לתדרים הנמוכים יותר, כמו פחד או מוגבלות, יסתלקו מכם ואתם תחיו במצב שהיום הוא מכונה אקסטטי, מאוחדים עם הרוח – שלכם ושל כל האחרים. זוהי התעלות.
אנו נראה שבמציאות, הרעיון שיש רוח שהיא שלך, שלי, שלו, שלה וכן הלאה הוא רעיון ליניארי, מגביל, ופשוט מוטעה. ברגע שאתם מגיעים אל מעבר לרמות הנמוכות של המישור הפיסי, שבהן שולטת הנפרדות, קיימת רק רוח – גשטאלט [תבנית] אנרגיה המשתנה תדיר, שניתנו לו שמות שונים: אלוהים, כל היש, המקור, הרוח הגדולה ושמות רבים אחרים. במקרים אחדים, אני משתמש בביטוי "עצמי-הרוח" כדי לציין את חלק הרוח הייחודי שהתגלם בכם בגלגול פיסי זה ובכל הגלגולים האחרים במהלך העידנים, בנוסף לכל הרמות הלא-פיסיות של ישותכם הפועלות בתדר גבוה יותר. אולם יש לזכור, כי זוהי פשרה שנעשתה לשם הבהירות. אני משתמש במונחים האלה לסירוגין, אך קיימת אך ורק הרוח.
המציאות כפי שאתם מכירים אותה מוקרנת ממגוון תכניות-אב דמויי הולוגרמות. תכניות-אב אלה מתקיימות ברמות שונות של 'ריחוק' מהמציאות הרגילה, והבבואות שהן מקרינות – חופפות. בַּבואות התדר הנמוך ביותר נראות מוצקות לגופכם המוצק, אך מה שנתפש על ידיכם כחלל, מלא בבַּבואות בעלות תדר גבוה, שכולן מתקיימות זו על גבי זו. אתם עצמכם מורכבים מהקרנות רבות – פיסיות, רגשיות, שכליות ורוחניות – מתכניות-אב שאתם עצמכם עיצבתם בתור הרוח. ותכניות-אב אלה הן בתורן הקרנות מתוך תכניות-אב 'מרוחקות' יותר בעלות תדר גבוה יותר. מה שחשוב במיוחד להבין פה היא העובדה, שאתם מסוגלים לשנות את תכניות-האב האלה באמצעות דמיון חזותי [visualization]. אם חליתם, אתם יכולים להשתמש בדמיון חזותי כדי "לתקן" את תכנית-האב, וכך לחזור לקו הבריאות. אם תרצו לחולל נסיבות כלשהן, בכוחכם לעצב תכנית-אב חדשה, ולִצפות בנחת בעוד היא מוקרנת לתוך המישור הפיסי כאירועים שנחווים על ידיכם לאחר מכן. אולם, יצירת מציאות פועלת בשני הכיוונים. אם הנסיבות שאתם נתונים בהן אינן לרוחכם, אך אתם מתנגדים להן במקום לדמיין משהו אחר שיחליף אותן, אתם למעשה מחזקים את תכנית-האב ואת מנגנון ההקרנה כאחד, ומסייעים בהנצחת מצב שאינו לרצונכם.
מהי אנרגיה?
לכל אחד מכם יש מספר גופים. אחד מהם מוכר לכם היטב – הגוף הפיסי. הגופים האחרים מוכרים לכם פחות – הגופים הרגשי, השכלי והרוחני. כל הגופים הללו עשויים מאנרגיה, אך זו איננה שייכת לספקטרום האלקטרומגנטי המוכר, כמו גלי אור, גלי רדיו, או קרני רנטגן. אני מדבר על האנרגיה שמצויה מאחורי האנרגיות המוכרות שצוינו ומאחורי מה שאתם מכנים 'חומר'. המכשירים המחקריים שלכם אינם מסוגלים להבחין בה מפני שאף הם עשויים מחומר, ולא קיים מכשיר שמסוגל להבחין בתדרים גבוהים מאלו שמהם הוא עשוי. אנרגיה גבוהת-תדר זו היא אנרגיית המקור. זוהי האנרגיה שממנה נובעת האנרגיה הקיימת במימד השלישי, כמו האור, למשל. אך כל האנרגיה הינה אחת והיא מתגלה כרצף מתמשך. לצורך הדיון שלנו ניתן להתייחס אליה כאל מספר אינסופי של 'יחידות', שכל אחת מהן מודעת בדרכה הייחודית.
יחידות האנרגיה האלה מסכימות להשתתף במסגרות תודעה מדרגים גבוהים יותר, כמו למשל אני, סראפיס, ותאי גופכם. האנרגיה מהווה את מה שאתם ומה שאני, ומוּדעוּתה היא הבסיס למוּדעוּתנו שלנו לעצמנו; היא החומר שממנו אנו עשויים. בתמורה, תחושת הקיום שלנו מארגנת את יחידות האנרגיה ומעניקה להן מבנה פסיכולוגי שבתוכו הן יכולות לבטא את עצמן. היקום מאורגן באופן המאפשר לגשטאלטים אנרגטיים כמוני לבצע תפקיד. כל שם שאנו עשויים להשתמש בו מתייחס לתפקיד שאותו אנו ממלאים כאשר אנו מתקשרים איתכם, ולא משתמעת ממנו זהות כלשהי בתוך הרוח. השמות נועדו אך ורק להקל על תקשורת עם הכרתכם המודעת. אמנם אני מודע לעצמי כאנרגיית רוח טהורה, אך איני מתייחס לעצמי כבעל זהות, מלבד התפקיד שאותו אני ממלא. אני האנרגיה המרכיבה כרגע את הגשטאלט שמכוּנה "תפקוד סֵראפיס", אך אנרגיה זו נעה ומשתנה כל הזמן.
לצורך ההסבר, דמיינו שהאנרגיה מחולקת לאוֹקטָבות, כאשר המקור הוא האוקטבההגבוהה ביותר והמישור הפיסי הוא האוקטבה הנמוכה ביותר שבה נעסוק. אני, ורמות אחרות של קיומכם, קיימים וממלאים תפקידים באוקטבות אלה. דמיינו אותן כמספר רצועות של שידורי רדיו בתדר FM במקלט שלכם, כשכל ישות, כמוני למשל, מהווה תחנת רדיו אחת מסוימת. כל תחנה או רצועה קולטת טווח תדרים שונה, וכל אחד מאיתנו פעיל בכל הרצועות. כל אחד מאיתנו ממוקם בכל הרצועות, בנקודה יחסית מסוימת על הסקאלה, ומתקדמת בהדרגה במעלה התדרים. אפשר גם להשתמש בדימוי של מקלדת פסנתר, שבה כל ישות מהווה את אותו התו היחסי בכל אוקטבה על לוח המקשים, שבעה במקרה זה. כך שאם הצלילים הבודדים שלכם, אחד בכל אחת מהאוקטבות, נשמעים ביחד, התוצאה מבטאת את הווייתכם על מכלולה השלם – צליל יפה להפליא.
במישור הפיסי קיים גבול תיאורטי – מהירות האור. במהירות האור תוכלו לחצות את ארה"ב מחוף אל חוף בתוך אחד-חלקי-שישים השנייה. אולם תנועה היא תופעה של המישור הפיסי בלבד, ואינה קיימת באותה הדרך במישורים הגבוהים. זאת מאחר שחלל הוא שדה שנברא; הנקודות בשדה הזה אינן באמת נפרדות וכל הדברים קיימים זה על גבי זה. המדענים שלכם שרויים במבוכה לנוכח העובדה ששני אלקטרונים המצויים במקומות שונים מתַקשרים זה עם זה באופן שנראה כמיידי. הסיבה לכך היא, שהאנרגיה המודעת המגשימה את עצמה כחלקיקים תת-אטומיים אינה נמצאת כלל "בתוך החלל". האנרגיה קיימת בנקודה-האחת הבוהקת, כלומר בהכרה של כל היש, והיא מקרינה דימויים הנתפשים כחלקיקים תת-אטומיים. היות והאלקטרונים מוקרנים מאותה הנקודה-האחת, אין זה מפתיע כלל שכל אחד מהם יודע מה השני עושה.
זמן אינו אלא תפישת משך-הזמן הדרוש למעבר בין שתי נקודות, והוא בעצם לא קיים מחוץ למישור הפיסי כיוון שכל הנקודות קיימות בו-זמנית. מאחר שהזמן מחוץ למישור הפיסי הוא סימולטני, אם היית 'אלקטרון' (כלומר, הרוח בתפקידה כאלקטרון), היית מסוגל להקרין את עצמך בו-זמנית הן לנקודה א' והן לנקודה ב', לפיכך, לרעיון של תנועה בין א' לב' אין כל משמעות.
טבעו של החומר
מה שנראה לכם כחומר פיסי אינו אלא אנרגיה מאוקטבה נמוכת-תדר הרוטטת בשדה שנברא במיוחד לשם כך. מעל לאוקטבה זו קיימות אוקטבות רבות של אנרגיה ובהן מתקיימות רמות אחרות של ישותכם – במלוא תפקודן, חיוניותן ומודעותן – ועסוקות בתעלולים שונים ומשונים.
אל לכם לחשוב ולו לרגע כי התודעה שמקרינה את האלקטרון היא זעירה. האלקטרון איננו חלקיק זעיר, כי אם "שדה הסתברות" – פיסת חלל שבה מתקיימת תודעת האלקטרון. אולם קיומו סמוי כל כך, עד שהמדענים אינם יכולים להיות בטוחים בכך, ולכן הם נוהגים לומר כי "סביר להניח" שהאלקטרון קיים. תודעה זו יכולה לשתף פעולה באינספור שדות בתוך אינספור יקומים בו-זמנית.
נניח שהחומר, כפי שהוא מוכר לכם, עשוי מגלים תת-אטומיים המוקרנים החוצה ובכך יוצרים דפוסי-גל תלת-ממדיים. אותו איבר מופלא, המוח האנושי, מבחין בתבניות המוקרנות האלה ומרכיב מהן את מה שנראה בעיניכם כמציאות אובייקטיבית. ברם, מציאות זו נראית לכם ממשית ומוצקה רק משום שהגוף הפיסי שלכם אף הוא דמות תלת-ממדית מוּקרנת! לפיכך, המציאות איננה דבר אובייקטיבי "שם בחוץ", כי אם דבר סובייקטיבי "כאן בפנים", והיא שונה עבור כל אחד.
גופכם עשוי מאנרגיה מודעת; אנרגיה זו יודעת כי היא זו אשר מרכיבה את התאים בגופכם. ראינו גם שהשדה של האנרגיה הזאת משתרע עד אינסוף, אך העוצמה שלה הולכת ופוחתת מחוץ לגל-העומד המכיל אותה. לכן, על אף שעוצמת האנרגיה שלכם גבוהה מאוד בתוך המעטפת של גופכם הפיסי, השדות האישיים שלכם משתרעים הרבה מעבר למעטפת עורכם.
שדה מורחב זה הוא בעת ובעונה אחת גם מַשְדֵר וגם מַקְלֵט. בעזרתו אתם מסוגלים לחוש בפגיעה אפשרית זמן רב לפני שהיא מתקרבת אליכם. מה שנהוג לכנות ה"אינסטינקט", הוא למעשה השדה המורחב שלכם החש בנוכחות שדה אחר, ויהיה זה שדה של נמר רעב או של משאית דוהרת. באופן דומה, אתם משדרים אותות אנרגטיים דרך השדות המורחבים שלכם שאחרים יכולים לקלוט אותם, ומכאן האִמרה ש"הפחד מדַבֵּק". יש מי שהשידורים שלהם חזקים יותר והם גם רגישים יותר לקליטה מאחרים, אך כולכם עושים זאת, ללא יוצא מן הכלל.
להתנתק מהמציאות המוסכמת – תרגיל לדוגמא
קיימת שיטה שלמעשה קוטעת באחת את ההדהוד לשידוריהם של האחרים, ומכוננת תהודות חדשות עם עצמי-הרוח. אתם חלק מהתודעה הקולקטיבית הכבירה של הפלנטה, ואתם לא רק שואבים מתודעה זו, אלא גם מוסיפים לה אנרגיה משלכם, מעצם נוכחותכם בתוכה. הוספת האנרגיה שלכם לאחד מתוך אינספור התדרים המרכיבים את תודעת הרשת האנרגטית של כדור הארץ מגבירה את עוצמת התדר המסוים הזה.
עכשיו; לחלק מהתדרים האלה ממש לא תענוג להתחבר. לדוגמא, אם הכסף מעורר בכם דאגה, אתם מהדהדים לקולה של אנרגיית-מחסור כלל-פלנטרית, מוסיפים עליה ושואבים ממנה גם יחד. כך אתם גורמים לגוף האנרגיה השכלי ו/או הרגשי שלכם להדהד עם תחושת המחסור של כל האחרים.
ככל שגובר קצב הרטט של הפלנטה ושל גופי האנרגיה שלכם, כל תדר מבוסס-פחד יתחיל להיות מורגש כפחות ופחות נוח. מצד שני, ככל שאתם משפרים את כישוריכם לממש את המציאות שלכם מתוך השדה שלכם, תמצאו שכל אנרגיה שקיימת בכם תופיע בחייכם ביתר מהירות.
כיצד מתנתקים מן התדרים מבוססי-הפחד של האישיות ומתחברים לתדרים מבוססי-האהבה של הרוח? דמיינו מרכזיית טלפון מן הסוג הישן, עם כל אותם חוטים שמשתרכים לכל עבר. חוטים אלה בנויים להתחבר בקצותיהם לכל אחד מן השקעים שבלוח המרכזייה. כעת, דמיינו כי השקעים שבחלק התחתון של הלוח מחברים אל המציאות המוסכמת: פחדים, אמונות, הרגלים, או כל מה שאינו מהנה או משמח. השקעים העליונים על הלוח מחברים ל"שמחה", "צחוק", "שפע", "חוויית הרגע", "יצירתיות", "ביטוי אלוהי", או כל דבר אחר שמשמח, מהנה ונובע מהרוח. ראו את עצמכם מנתקים את כל החוטים מהשקעים הנמוכים ומחברים אותם לשורה העליונה, שורת הרוח.