קטעים מתוך הספר – זה מה שזה – מרקם הוצאה לאור

קטעים מתוך הספר – זה מה שזה

מהי הרוחניות?

אנשים עושים רוח וקוראים לזה רוחניות. אין דבר כזה רוחניות.

אז מה כן יש?

יש רוחניות.

מה זה צריך להיות התשובה הזאת?

זאת רוחניות אחרת, רוחניות מובנת, זאת רוחניות שיודעת כל ושלב בחיי וּמוֹתֵּי כל דבר ודבר, זאת רוחניות שמשככת את הכאבים בהבנה שאין דבר כזה כאבים.

אוי, זה נשמע כל-כך לא מובן.

טוב, אני מנסה לפשט את זה. האדם הטיפש עשה הבדל בין חומר ורוח, כשבעצם אין הבדל בין חומר ורוח, הם אותו דבר.

את זה כבר שמענו.

גם אני שמעתי והשמעתי. וזוהי הפשטות של כל העניין. אין דבר כזה רוחניות, נקודה. 

***

למה הצורך הזה שכל הזמן יקרה משהו?

כי אתה תחת האשליה שמשהו בכלל קורה.

כלומר?

כלומר שבעצם כלום לא קורה. כלום לא קרה אף פעם.

קשה קצת לקלוט את זה.

בגלל שהקליטה שלך מבוססת על מקרה, על, כביכול, משהו שקורה. אבל, כשבעצם לא קורה כלום – גם אין מה לקלוט.

אז מה לעשות עם הצורך שמשהו יקרה?

לתת לו להיות ולהבין שכלום לא קורה.

ואז?

הכול קורה.

מה??!

כבר דנת בזה בינך לבין עצמך בימים האחרונים ובחנת את משמעות המילה ‘מקרה’: כלומר יחידת דבר שמתרחשת.

כן?…

אבל העניין הוא שאין דבר כזה יחידת מקרה שמתרחשת, מפני שהכול מתרחש. אם הכול מתרחש – לא יכולה להיות יחידת התרחשות.

זה נשמע מדהים!

זה אכן מדהים! זה באמת פשוט מדהים. אפילו אני לפעמים נדהם מכמה שזה מדהים.

זה פתאום עושה לי להרגיש שמחה.

תזכור טוב! שמחה היא הסימן להתחברות למה שלא קורה.

פנטסטי!

נכון.

***

אתה אלוהים?

אני מייצג את אלוהים, אני אלוהים ואני גם התחת של אלוהים.

איזה מן תשובה זאת?

זה מה שמגיע לך.

לכתוב את זה?

תכתוב, תכתוב.

***

מהי המדיטציה?

המדיטציה היא האחדות עם כל מה שיש.

אנחנו לא בכל מקרה מאוחדים עם כל מה שיש?

אתם ממילא מאוחדים עם כל מה שיש, רק שאתם לא יודעים שאתם ממילא מאוחדים עם כל מה שיש, אז אתם צריכים לעשות משהו בשביל זה.

מה?

מה שתרצו.

זהו?

כן.

יש עכשיו תחושה מתוקה בגוף שלי.

כשמאוחדים עם כל מה שיש זה מתוק. מה קורה כשמאוחדים עם כל מה שיש? אין כלום. כל מה שחשבת שיש – בעצם אין. וזה מאוד מתוק. זוהי השמחה שדיברתי עליה. השמחה שהיא הסימן לחיבור למה שלא קורה.

יש עכשיו תחושה של זרם מאוד נעים בגוף. זרם מאוד עדין.

שים לב! כשאתה יושב כך במדיטציה, אם אתה מנסה לדעת מי אתה – אתה לא יודע. אם אתה מנסה להבין איפה אתה נגמר והעולם מתחיל – אתה לא יודע. וזה הכלום המתוק! ברכותיי! 

***

אתה מתחיל לדבר?

אני מתחיל, אני מתחיל.

משהו שצריך לכתוב?

כן, לכתוב.

אני מוכן.

אני עוד לא.

איך זה יכול להיות?

אני צריך לחשוב איך לנסח לך את זה. אז תחכה קצת.

או-קיי.

טוב, תכתוב: ליפנים אין כל נגיעה לסינים. לסינים אין כל נגיעה ליפנים.

מה?

עוד פעם אני אומר: ליפנים אין כל נגיעה לסינים, ולסינים אין כל נגיעה ליפנים.

למה?

זה מה שעשיתם.

כלומר?

אתם יצרתם את ההפרדה.

איזו הפרדה? בין מה למה?

בין דבר לדבר, בין יפני לסיני.

אני מחייך, זה מצחיק אותי, זה נשמע כמו בדיחה.

זו באמת בדיחה, רק שהיא בכלל לא מצחיקה.

או-קיי, אז בוא נהיה רציניים.

אני תמיד רציני. גם כשאני צוחק, אני צוחק ברצינות, כלומר מכל הלב.

טוב, נחזור לנושא.

אין למה לחזור. כשאתה אומר ‘לחזור’ אפשר לחשוב שאי-פעם עזבת את הנושא, אבל בעצם אף פעם לא עזבת אותו.

אני כבר מבולבל לגמרי.

טוב, חזרה למסילה. אני אומר לך שההפרדה שיצרתם היא שורש כל הבעיות שלכם.

אין חדש תחת השמש, כבר שמענו את זה.

אבל אתם לא מבינים את זה. אז צריך לדפוק לכם עם פטיש על הראש, עוד פעם ועוד פעם, עד שתבינו. אף-על-פי שאין שום פטיש, בגלל שאתם הפטיש של עצמכם.

כן. אז ההפרדה היא שורש כל רע.

והרע הוא שורש כל הפרדה. אתה רואה את המשוואה?

תגיד עוד פעם.

ההפרדה היא שורש כל רע, והרע הוא שורש כל הפרדה.

אז איך אפשר לצאת מתוך המעגל הזה?

אי אפשר לצאת ממנו. לצאת זה לא מספיק. צריך לקפוץ ממנו, לזנק ממנו החוצה.

לאן?

אל הלא-כלום. אל איפה שההפרדה הופכת לבלתי רלוונטית.